תנחומא בובר
ד"א ויצא יעקב. כתיב לך עמי בוא בחדריך וסגור [דלתיך] בעדי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעיה כו כ), בשעה שאתה רואה השעה חצופה לא תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום, שנאמר לך עמי בא בחדריך, הסתכלו בי כביכול שראיתי השעה חצופה בעונותיכם לא עשיתי אלא נתתי לה מקום, שנאמר השיב אחור ימינו וגו' (איכה ב ג), ואף אתם לך עמי, שכל מי שעומד כנגד השעה נופל בידה, וכל מי שנותן מקום לשעה, השעה נופלת בידו, נבות עמד כנגד השעה (ועמד בה) [ונפל בידה] שאמר לו אחאב תנה לי [את] כרמך ויהי לי לגן ירק (מ"א כא ב), מה עשה אמר חלילה לי מה' וגו' (שם שם ג), מה נעשה לו, נפל ביד השעה, שנאמר ויעידוהו אנשי בליעל [את נבות נגד העם וגו' ויסקלהו באבנים וימות] (שם שם יג). אברהם נתן מקום לשעה, וברח מפני נמרוד מלך כשדים וחזרה השעה ונפלה בידו והרג ששה עשר מלכים, שנאמר ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), ויצחק נתן מקום לשעה בשעה שאמרו לו פלשתים לך מעמנו (שם כו טז), מיד וילך משם יצחק (שם שם יז) וחזרה השעה ונפלה בידו, שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר וגו' ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי וגו' ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך וגו' (בראשית כו כו כז כח), ויוסף נתן מקום לשעה, בשעה שמכרו אותו אחיו לא היה יכול לומר אחיכם אני, אלא נתן מקום לשעה, וחזרה השעה ונפלה לפניו, שנאמר וילכו גם אחיו ויפלו לפניו (שם נ יח), משה נתן מקום לשעה, שנאמר ויברח משה (מלפני) [מפני] פרעה (שמות ב טו), וחזרה השעה ונפלה בידו, שנאמר (והאיש) [גם האיש] משה גדול מאד בעיני [עבדי] פרעה ובעיני העם (שם יא ג), ודוד נתן מקום לשעה שנאמר ויברח דוד מנויות (ש"א כ א), וכתיב בברחו מפני אבשלום בנו (תהלים ג א), וכתיב [בברחו] מפני שאול במערה (שם נז א), וחזרה השעה ונפלה בידו, ששאול אמר לו הנה [נא] ידעתי כי מלוך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל (ש"א כד כא). וכן יעקב שברח מפני השעה, ויברח יעקב שדה ארם (הושע י ביג), ונפלה השעה בידו, שנאמר ויקח עשו את נשיו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (בראשית לו ו), הוי לך עמי בא בחדריך.
פסיקתא דרב כהנא
שמעו.
[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני מה חטאתי לפני אביך וגומ' (שמואל א' כ:א), מזכיר שפיכות דמים בפייוסו. א"ר סימון בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו איפשר שלא ימצא בידו אפילו דבר קל, וזה אפילו מחט אפילו סכין לא נמצ' בידו, הד"ה דכת' כי מששת את כל כלי ומה מצאת מכל כלי ביתך וג' (בראשית לא:לז). א' לו הק' חייך בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון מוכיח אני את בניך, כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה).
[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני מה חטאתי לפני אביך וגומ' (שמואל א' כ:א), מזכיר שפיכות דמים בפייוסו. א"ר סימון בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו איפשר שלא ימצא בידו אפילו דבר קל, וזה אפילו מחט אפילו סכין לא נמצ' בידו, הד"ה דכת' כי מששת את כל כלי ומה מצאת מכל כלי ביתך וג' (בראשית לא:לז). א' לו הק' חייך בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון מוכיח אני את בניך, כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה).
מדרש שכל טוב
ויחר ליעקב וירב בלבן. ר' חנינא בר יצחק אמר קפדותן של אבות, ולא ענוותנותן של בנים, שהרי כתיב ויחר ליעקב וירב בלבן, ולא היה שם לא מכות ולא פצעים, אלא דבר פיוסים, דכתיב מה פשעי וגו'. וענותנותן של בנים, דכתיב בדוד ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן [מה עשיתי מה עוני] ומה חטאתי לפני אביך (ש"א כ א), ומזכיר שפיכות דמים בפיוסיו, דכתיב כי מבקש את נפשי (שם):